יום חמישי, 28 בינואר 2010

בית קברות לחיות - היסטוריה

טקס הקבורה הוא טקס מאוד עתיק, ממצאים ארכיאולוגים מגלים לנו כי מנהג של קבורת בני אדם היה קיים עוד מתקופת האדם הניאנדרטלי.
הקבר הראשון שנתגלה בעולם נמצא במערת הקפיצה שלמרגלות הר הקפיצה (ליד נצרת), במערה זו נמצאו שרידים המעידים כי המערה שימשה כמקום מגורים וגם כאתר קבורה עוד מלפני 130,000 שנים.
מנהג קבורת חיות הוא לא טקס בלעדי לבני האדם, ישנם בעלי חיים כמו השימפנזה והפיל שנוהגים לפזר עלים על מתיהם, מה שנראה כמו טקס קבורה.

מעדויות ארכיאולוגיות שנתגלו במצרים, אנו למדיםו שהמצרים הקדמונים נהגו לחנוט בעלי חיים כגון: , ציפורים, חתולים שוורים ועוד.
את מומיות בעלי החיים היו המצרים קוברים בבית קברות לחיות, או ביחד עם בעליהם בקבר משותף.
במצרים ניתן למצוא מיליוני חתולים הקבורים בבתי קברות לחיות. חתולים אלו כנראה הוקרבו לאלים של המצרים.

ההנצחה הידועה ביותר של בעל חיים בידי אדם היא של אלכסנדר מוקדון שאהבתו לכלבתו, גרמה לקרוא לעיר פיראטס על שם כלבתו.
גם הרומאים הקריבו חלק נכבד מאדמות המת בכדי להנציח באמצעות פסלים את חיית המחמד של הנפטר.

יום ראשון, 17 בינואר 2010

בית קברות לחיות - התמודדות עם מות חיית המחמד

כאשר חיית המחמד שלנו הולכת לעולמה, הדבר כרוך בכאב ובצער למבוגרים ולילדים.
מרביתנו המבוגרים בדרך כלל כבר חווינו את תחושת האובדן של אדם או בעל חיים אהוב.
אולם, עבור ילדנו, מוות של חיית המחמד הוא כנראה אירוע המוות הראשון בחייהם.
לכן הדרך שבה נתנהל באירוע המצער הראשון, הוא בעל חשיבות רבה עבור תחושות ילדנו ותפיסתם את המוות והאובדן של דמות אהובה.
זה כלל וכלל לא משנה באיזה בעל חיים מדובר, כלב או חתול, ארנב או אוגר
.ככול שהילד היה קשור יותר לחיית המחמד, כך תחושת האובדן והצער תהיה גדולה יותר.
חשוב להבין שהדרך לנהוג בשעה שכזו היא באהבה ובאמפטיה.
משפטים כמו: "נקנה לך חתול אחר" או "לא נורא, עוד יהיו לך כלבים אחרים", הם לא במקום וכדאי מאוד שתמנעו מהם.
הדבר הראשון שצריך לטפל בו כאשר חיית המחמד הולכת לעולמה הוא נושא גופת החיה וכיצד נוהגים בה.
חשוב להבין שאין זה דבר של מה בכך, ילדם נמצא במצב רגיש ובמצב כזה יש לנהוג בחמלה, רגישות וכבוד.
קבורת חיית המחמד היא הדרך שלכם ושל ילדכם לומר שלום לחיית המחמד שהוא כה אהב!
כאשר מדובר בבעל חיים גדול כגון: כלב או חתול, אז רצוי לקבור את הגופה בבית קברות לחיות.
אך אם מדובר בחיית מחמד קטנה כמו עכבר, אז אפשר לקברו בגינת הבית או פשוט לצאת לחיק הטבע ולבחור פינת מחמד לחיית המחמד לסיים את חייה.
כמו כן, יש לנקוט באמצעים "סטרילים" כמו לעטוף את הגופה בבד ובמקרים של חיות קטנות להכניסן לקופסה קטנה.
לתת לילד לכתוב מכתב פרידה ולהכניסו אל הקופסא או אל הקבר, לתת לילד להבין שמוות זה פרידה ארוכה.
קברו את הגופה עמוק באדמה, כך שלא יגיעו אליה חיות אחרות, זיכרו ילדכם ירצה אולי לבקר את החייה לאחר מספר ימים, לא תרצו להגיע למקום שחיות בר אחרות חפרו בכדי לאכול את הגופה הטמונה.
שתלו פרחים ואמרו שלום!
תנו לילד את ההרגשה שחיית המחמד שלו נמצאת במקום שהיא הכי היתה רוצה להיות בו, במקומה הטבעי, "בטבע".תנו לילד להתמודד עם הכאב, אל תמהרו לחפש תחליף אחר.המוות הוא חלק מחיינו, המוות הוא גורלנו!

חני ענפי מספק שירותי קבורת בעלי חיים ושירותי חירום לחיות